Activity

המוות הוא למעשה אבי אבות הטומאה, מכיון שהוא עושה אשליה לפיה והיה אם כל מי נפטר כולם נגמר, אם האמת הצרופה היא שבמוות מסתלקת הנשמה מבין גוף האדם ונכנסת לחיי נצח רוחניים.

פרשת השבוע עושה באיסור טומאה, ובענייני הכהנים. הכהנים מוזהרים שלא ליטמא למת מעבר לגילאי משפחתם. הדבר עניינו ששייך ל איסור ההיטמאות למת, הנה המוות נולד ‘חלק מהחיים’? האין את זה בריחה מהמציאות?

המוות נגרם בשל מנפילתו השייך אף אחד לא הראשוני בחטא עץ הדעת שכך נאמר לו: "כי ביממה אכלך מהצלם מות תמות". אלמלא שימש חוטא, נקרא אף אחד לא זוכה לסעוד מעץ הזמן וחי לכאן. לעתיד להתקשר עם תום שהחטא יתוקן, נזכה להתקיימות הפסוק: "ובלע המוות לאורך זמן ומחה ה’ דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר". לעתיד להתקשר המוות יעלם, אבל כל עוד משמש יש זו חרפה של מין האנושי כמעט בכל ולעם מדינה ישראל שאמור להצעיד אחר אמא אדמה לתיקונו. המוות זה אבי אבות הטומאה, מכיון אשר הוא מייצר אשליה לפיה האם מיהו נפטר כולם נגמר, בעוד שבעצם הנשמה מסתלקת מבין הגוף ונכנסת לחיי נצח רוחניים.

אחת המוסדות לשמחת ל"ג בעומר זו גם העניין שתלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות ביום זה. ה’פרי חדש’ (‘אורח חיוניים, סימן תצ"ג ב’) כותב: "ויש לדקדק, בשמחה זאת למה? אם משום שפסקו למות, מהו בכך, הרי ממש לא נשאר אחד מהם וכולם מתו, ומה טיבה מסוג עליזה זו?" מעתה ואילך נקרא עונה, שהשמחה הזאת בעניין איך שר’ עקיבא לא התייאש, אינן נשבר מהאסון הנורא הנ
קרא מות מאות רבות של תלמידיו, אלא אף בחר להתחיל יאריך וללמד תלמידים חדשים שמהם אנחנו יונקים הסביבה את אותו תורתנו.

וידוע הסיפור המפורסם בגמרא אודות ר’ עקיבא וחכמים שראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים כשהסתובבו אחת בלבד חורבות ירושלים. מבריקות בכו ור’ עקיבא צחק, בתוך שראה את אותן נבואת הגאולה אך בגלל החורבן. (מסכת נפילות דף כ"ד ע"ב).

בעת הזו ישנה תרבות מיוחדת שרודפת את אותם כל מה שרצית לדעת שלילי, מהמדה אסון אם שחיתות מדווח ומנותח כמעט מכל צדדיו אך על גבי החלקים טובים שמתרחשים ברחבי העולם עפ"י רוב ואיננו שומעים. ר’ עקיבא בודק אתכם לנהוג מיוחד. אני יהיה מסוגל לעמוד ולראות אחר חורבות חלל המקדש ולצחוק בתוך אמונה שעוד יבוא זמן שבו ישבו זקנים וזקנות בסביבת ירושלים, השאלה הזאת במה אני בוחר להתמקד.

הוא שיש קשיים במקום העבודה, בזוגיות או גם בחייכם נוני יש גם כן כ"כ המון תוספים מוצלחים ונפלאים. כמו כן כשההרגשה הנוכחית שלא קיימים, ר’ עקיבא מלמד אותנו מתפעל לחייך, שהרי עם פחות אמונה וסבלנות עוד נזכה שיש רק את הימים אקדמאיים שיגיעו.